איתור נזילות מים: מוצאים את הנקודה ופותחים פעם אחת

שיטות האיתור, ממצלמה תרמית ועד גז סימון: מה כל אחת מוצאת ואיפה היא נעצרת

אין מכשיר אחד שמוצא כל נזילה. מאתר נזילות עובד בסדר קבוע: קודם מוודאים שיש בכלל איבוד מים, אחר כך מבודדים את הקו (חם או קר, אספקה או ניקוז, איזה אגף בבית), ורק על הקטע שנשאר מדייקים עם המכשירים. מי שמתחיל במצלמה תרמית על כל הבית מבזבז זמן, ומי שסומך על מכשיר אחד מסמן לפעמים את המקום שאליו המים נדדו, ולא את המקום שממנו הם יוצאים.

הטבלה מסכמת את השיטות המקובלות. איזו מהן מתאימה לבית שלכם תלוי בסוג הנזילה, וזה נקבע בשטח. את התהליך המלא בקו מים שרץ בקיר או ברצפה פירטנו בעמוד על איתור נזילה בצנרת.

בדיקת שעון המים: מה אפשר לעשות כבר הערב

אם רואים מים זורמים, דלגו על הכול: סגרו את הברז הראשי והתקשרו. אם יש רק כתם, חשבון שקפץ או רעש של זרימה בקיר, זו הבדיקה לעשות לפני שמזמינים מישהו. היא לא עולה כלום.

ראשית, מוודאים שזה השעון שלכם. כשכמה שעונים יושבים יחד בארון בכניסה לבניין, פותחים ברז בדירה ומסתכלים איזה מהם מתחיל להסתובב. שנית, סוגרים כל ברז בבית, כולל ברזי הניתוק של הניאגרות, מכונת הכביסה והמדיח, ומוודאים שאף מכשיר לא ממלא מים באותו רגע. מסתכלים על הפרפר, הגלגל הקטן שמסתובב כשמים עוברים, ועל הספרה האחרונה. זו הבדיקה שמניב ראשון, תאגיד המים של ראשון לציון, ממליץ עליה: אם הפרפר מסתובב כשכל הברזים סגורים, ייתכן שיש נזילה.

שלישית, אם הפרפר עומד, עושים את הגרסה הארוכה: לפני השינה מצלמים את השעון, לא פותחים מים בלילה, ובבוקר, לפני שמישהו מתקלח, מצלמים שוב. גם הפרש קטן הוא מים שיוצאים מהמערכת. טפטוף איטי הוא לרוב ניאגרה או ברז, ונזילה בצנרת מזיזה את השעון מהר יותר.

אם השעון זז, ממשיכים לבודד. סוגרים את ברז הכניסה לדוד ובודקים שוב: אם התנועה נעצרה, הנזילה בקו החם. אם היא נמשכת, בודקים את האסלות בבדיקת צבע מאכל, כמו שמתואר בעמוד על נזילה באסלה, כי ניאגרה שמעבירה מים לקערה מזיזה את השעון בלי להרטיב שום דבר. את התמונות של השעון שלחו לנו בוואטסאפ: זה המידע הכי שימושי לפני ביקור.

ועוד דבר: לפי מניב ראשון, אחרי שנזילה תוקנה אפשר לבקש הקלה בתעריף, ובבקשה צריך לצרף אסמכתא שהנזילה תוקנה. שמרו את החשבונית של התיקון.

לחץ, ניקוז או מים מבחוץ: כל אחד נבדק אחרת

לפני שבוחרים מכשיר, צריך להבין מאיזה סוג המים.

נזילה בקו אספקה, שנמצא כל הזמן בלחץ, רצה גם בלילה וגם כשאף אחד לא בבית. שעון המים זז כשהכול סגור, והרטיבות גדלה בקצב קבוע. כאן בדיקת לחץ מבודדת את הקו, ואחריה מדייקים עם מצלמה תרמית (בקו החם), האזנה או גז סימון.

נזילה בניקוז, מהמקלחת, מהאביק, מהסיפון או מחיבור האסלה, קיימת רק כשמשתמשים. השעון לא זז, והרטיבות מחמירה אחרי מקלחת ונרגעת כשלא משתמשים בחדר. בקו כזה אין לחץ, ולכן האזנה וגז סימון לא עוזרים. בודקים בהצפה: סותמים קטע, ממלאים מים ומסתכלים אם המפלס יורד, ומצלמים את הקו מבפנים. כך זה נראה בדרך כלל כשהרטיבות מופיעה מתחת לריצוף ליד חדר רחצה.

מים מבחוץ, מגשם, מסף מרפסת, מקיר חיצוני או מהשקיה בגינה, לא קשורים לשום צינור. השעון עומד, והרטיבות משתנה עם מזג האוויר: גדלה אחרי גשם ומתייבשת בקיץ. כאן אף מכשיר אינסטלציה לא ימצא נזילה, כי אין כזו, והפתרון הוא איטום. נגיד לכם את זה כבר בשיחה, לפני שמזמינים איתור שלא יכול למצוא כלום. כתם שמגיע מהתקרה יכול להיות כל אחד משלושת הסוגים, והמיקום והקצב שלו הם הרמז.

מה באמת אומר איתור נזילות ללא הרס

האיתור עצמו לא הורס: המכשירים עובדים מעל הריצוף ועל פני הקיר, ובדרך כלל הדבר היחיד שמפרקים הוא לוח לחצן של ניאגרה סמויה או מכסה של פתח ביקורת. התיקון הוא סיפור אחר. כדי להחליף חיבור שנסדק או קטע צינור צריך להגיע אליו, וזה אומר לפתוח בנקודה אחת: אריח או שניים, או חלון קטן בקיר.

תיקון בלי לפתוח בכלל אפשרי בעיקר בדרך אחת: עקיפה. מעבירים קו חדש בתוואי נגיש, למשל צמוד לתקרה או בתוך ארון, ומנתקים את הקטע הישן. לפעמים זה עדיף על פתיחה מתחת לריצוף יקר או בקומה שמעל דירה אחרת, אבל גם זו עבודה, ולא תמיד יש תוואי כזה.

הערך של איתור טוב הוא שהפתיחה נעשית פעם אחת, במקום הנכון. ההבדל בין איתור לניחוש הוא בדרך כלל ההבדל בין אריח אחד לבין חדר שלם, ושיקום הריצוף והטיח אחרי התיקון עולה כמעט תמיד יותר מהתיקון עצמו. את השיקום עושה בדרך כלל בעל מקצוע אחר, ונגיד לכם את זה לפני שפותחים.

ומה אם האיתור לא מוצא את המקור

זה קורה, ועדיף לדבר על זה לפני ולא אחרי. הסיבות הנפוצות: נזילה שמופיעה רק לפעמים, למשל רק כשמכונת הכביסה מנקזת; רטיבות ישנה שהמקור שלה כבר נעצר והקיר עוד לא התייבש; או מים מבחוץ שאין להם קשר לצנרת. גם בדיקה שלא הגיעה לנקודה אחת שוללת דברים: לדעת שהקו הקר תקין ושהשעון עומד זה כבר מידע שחוסך פתיחה במקום הלא נכון.

איתור ותיקון הם שתי עבודות נפרדות מבחינת תמחור (מחירי השוק של כל שיטה, ומה בדרך כלל לא כלול בהם, ריכזנו בעמוד מחיר איתור נזילה). המחיר שלנו נאמר במקום, לפני העבודה, ובאותו שלב נאמר גם מה קורה אם האיתור לא מוצא את המקור. לא בטלפון, כי בטלפון עוד אף אחד לא ראה את הבית. מה שכן מקצר את הדרך: תמונות של הכתם עם תאריך, הקריאות של שעון המים, והאם הרטיבות משתנה אחרי גשם או אחרי מקלחת.

נזילה בבניין משותף: מי בודק ומי מתקן

בבניין משותף השאלה הראשונה היא איפה המקור, כי ממנה נגזר מי מטפל. צנרת שמשרתת דירה אחת בלבד, מהשעון שלה והלאה, כולל הניקוז של המקלחת שלה, היא בדרך כלל של בעל הדירה. הקווים הראשיים שעוברים בין הקומות, הגג וקירות החוץ הם בדרך כלל רכוש משותף, ושם מטפלים דרך ועד הבית. לפי מניב ראשון, הצנרת שבין המונה הראשי של הבניין לבין המונים של הדירות היא באחריות כל דיירי הבניין. איך מתחלקות ההוצאות על קו משותף מוסבר בעמוד על החלפת צנרת בבניין משותף.

אם הכתם אצלכם והמקור כנראה בדירה שמעל, לא מתחילים לפתוח אצלכם. מבקשים מהשכן לסגור את כל הברזים ולבדוק את השעון שלו, ומתעדים בתמונות מתוארכות. מה בודקים כשהכתם בתקרה ומי אחראי לו מפורט בעמוד על רטיבות בתקרה. כשהמקור מזוהה, הפתיחה נעשית בדרך כלל בדירה שבה עובר הצינור, ולא אצל מי שרואה את הכתם. ולפני שמזמינים איתור, שווה לבדוק מה פוליסת ביטוח הדירה כוללת.

איתור נזילות ברחובות, בנס ציונה וביבנה

איתור נזילות ברחובות, בנס ציונה, ביבנה ובבאר יעקב נעשה באותן שיטות ובאותו סדר כמו בראשון לציון: קודם בדיקת שעון המים, אחר כך מכשור, ופתיחה רק בנקודה שנמצאה. מה שמשתנה מעיר לעיר הוא תאגיד המים. בכל אחת מהן התאגיד אחראי על הרשת שברחוב, ומה שבתוך המגרש או הבניין הוא שלכם, אבל המוקד שאליו מתקשרים כשהמים ברחוב שונה: ברחובות זו הבאר השלישית, בנס ציונה מי ציונה, וביבנה מי יבנה.

את הפרטים של כל עיר, כולל מספרי המוקדים ומה כל תאגיד מפרסם על נזילות, ריכזנו בעמודים אינסטלטור ברחובות, אינסטלטור בנס ציונה ואינסטלטור ביבנה. כשמתקשרים, ספרו לנו באיזו עיר אתם ומה ראיתם בשעון.

מקורות

1. מניב ראשון: שאלות ותשובות (בדיקת נזילה בשעון המים, אחריות על הצנרת בבניין, הקלה בתעריף אחרי תיקון) · meniv-rishon.co.il