רטיבות מתחת לריצוף: איך מוצאים את המקור לפני ששוברים

שלושת המקורות ואיך כל אחד נראה

המקור הראשון הוא קו מים בלחץ שרץ מתחת לרצפה. הרטיבות גדלה כל הזמן, גם בלילה, שעון המים זז כשכל הברזים סגורים, ואם הקו חם, הרצפה חמה למגע באזור מסוים. זו הנזילה שמבזבזת הכי הרבה מים. בבית עם חימום תת רצפתי על מים יש עוד קו מתחת לרצפה: מעגל החימום. הוא מעגל סגור שלא עובר דרך שעון המים, ולכן כשהוא דולף השעון בדרך כלל לא זז, ומה שיורד הוא מד הלחץ של מערכת החימום.

המקור השני הוא ניקוז: אביק של אמבטיה או מקלחון, סיפון, חיבור אסלה או צינור דלוחין שנסדק. הרטיבות מרוכזת ליד חדר רטוב, מחמירה אחרי שימוש ונרגעת כשלא משתמשים, ושעון המים לא זז. הרבה פעמים היא מלווה בריח.

המקור השלישי הוא מים מבחוץ: השקיה בגינה צמודה לקיר, גשם שנכנס מסף מרפסת, או עלייה קפילרית של מים מהקרקע בדירת קרקע. הרטיבות יושבת לאורך קיר חיצוני, משתנה עם העונה, ולא קשורה לשום צינור. את המקור הזה לא פותר אינסטלטור אלא איטום, ואת האיטום אנחנו מתאמים מול איש איטום אחרי שמוודאים שהמקור לא בצנרת.

בדיקת רטיבות מתחת לריצוף: באיזה סדר בודקים

בדיקת רטיבות מתחת לריצוף מתחילה בשאלה אם יש בכלל מים פעילים. סוגרים את כל הברזים בבית ומסתכלים על שעון המים: אם הוא זז, יש נזילה בקו בלחץ, ואז עוברים לאיתור נזילה בצנרת. אם הוא עומד, בודקים את הניקוז של המקלחת, האסלה והמכונה הקרובים לכתם. רק כשהמקור ידוע מחליטים איפה לפתוח, ורק אחרי התיקון מייבשים. רטיבות ברצפה שנשארת אחרי כל זה היא לרוב מים מבחוץ או איטום שנכשל.

בדיקת לחות מתחת לריצוף, כלומר מדידה במד לחות על פני האריחים והמישקים, היא חלק מהבדיקה ולא כל הבדיקה. היא אומרת איפה רטוב, אבל לא מאיפה המים מגיעים, ולכן משלבים אותה עם השעון, עם בדיקת הניקוז ולפעמים עם מצלמה תרמית, כמו שמפורט בסעיף הבא. כשמתקשרים, ספרו לנו מה ראיתם בשעון, ואיפה הפנלים או האריחים נפגעו. את הבדיקה הזו אנחנו עושים בראשון לציון ובסביבה, כמו שמפורט בעמוד אינסטלטור בראשון לציון.

איך מאתרים בלי לפרק

מתחילים מהבידוד הפשוט: שעון המים כשהכול סגור, סגירת קו הדוד כדי להבדיל בין חם לקר, והפסקת שימוש בחדר רטוב ליום כדי לראות אם הרטיבות נרגעת. שלוש הבדיקות האלה לא עולות כלום וכבר מוציאות מקור אחד או שניים מהמשחק.

אחר כך ממפים: בדיקת לחות במד לחות נותנת קריאה נקודה אחרי נקודה, חדר אחרי חדר, ומציירת איפה הרצפה הכי רטובה. מצלמה תרמית מוסיפה את מסלול הקו החם. לניקוז עושים בדיקת אטימות: סותמים ומעלים מים בקטע ומסתכלים אם המפלס יורד. הכול נעשה מעל הריצוף.

מגבלה אחת כדאי להכיר: הנקודה הכי רטובה היא לא תמיד המקור. המים בשכבת החול נודדים לנקודה הנמוכה, ולפעמים הכתם בפנל נמצא בחדר ליד. לכן משלבים בדיקות ולא סומכים על אחת.

תיקון, ואז ייבוש

כשהמקור מזוהה, פותחים אריח או שניים בנקודה ומתקנים, או מעבירים קו חדש בתוואי נגיש ומנתקים את הישן, אם הפתיחה יקרה מדי. אחרי התיקון החול שמתחת לריצוף נשאר רטוב, ולפעמים לזמן ארוך. שטח קטן בעונה חמה יכול להתייבש לבד דרך המישקים. שטח גדול, או רצפה בקומה שמעל דירה אחרת (שם המים מגיעים בסוף לרטיבות בתקרה של השכנים), דורש ייבוש תת-רצפתי, שהוא שירות נפרד עם ציוד ייעודי שמבצעות חברות ייבוש.

את הייבוש אנחנו מתאמים מול חברת ייבוש, ונגיד לכם בכנות אם הוא בכלל נדרש. מה שכן שווה לעשות לפני שמזמינים ייבוש הוא להיות בטוחים שהמקור נסגר; ייבוש של רצפה שהנזילה שלה עדיין פעילה הוא כסף שנזרק. ואם יש ביטוח דירה, שווה לבדוק אותו בשלב הזה, כי הרבה פוליסות מכסות גם את האיתור וגם את הייבוש.